#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" להכניס אבנים לצורך קינוח 1) באיזה שיעור מותר 2) והאם אפילו מכרמלית או מרה""ר דידן?"	"1) אם יש לו מקום מיוחד לבית הכסא יכול להכניס עמו אבנים לקנח מלוא היד ואפילו ד' וה' ואפילו אם האבנים גדולות יותר מביצה. לדעת המג""א דוקא כשנכנסים גם אחרים לשם ובפרט אם הוא בשדה דטרחא הוא להכין מע""ש דרחוק הוא, אבל אם היה סמוך לו לביתו וגם מיוחד לו ואין אחרים נכנסים לשם ואפילו מבני ביתו אסור להכניס שם אבנים כלל, שהיה לו להכין מאתמול, והאליה רבה מצדד להקל בזה בכל גוני וכדעת הלבוש. אם אין לו מקום קבוע מכניס עמו כשיעור ראש בוכנא קטנה שדכין בה את הבושם. ואם ניכר באבן שקינחו בו מערב שבת מותר להכניסו אפילו הוא גדול הרבה, או אפילו הם הרבה ממלוא היד מותר ליטול כולם, דכיון שקינחו בהם הוכנו לכך. ואם אינו ניכר אף שידוע שקינח בו אסור ליקח ממנו מלוא היד אם אין לו מקום קבוע, ויש מקילים בזה דכיון שידוע שקינחו בו הוה כניכר. ואם יחד את האבנים לקינוח מע""ש אפילו לא קינח בהם מעולם מותר להכניס כמה שירצה.<br>2) יש אומרים שדוקא בחצר ויש אומרים דאפילו מכרמלית לרשות היחיד מותר, דאף שיש בזה שני איסורים דרבנן טלטול מוקצה וגם מכרמלית לרשות היחיד כבוד הבריות דוחה אותם וכתב הא""ר שכן עיקר ומכל מקום אין להקל בזה כשיש לו בית הכסא לעצמו שאין אחר נכנס לשם. מרשות הרבים דידן אף שלהרבה פוסקים דינו ככרמלית מכל מקום אין להקל."	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ליטול אבנים שהכניסם לקינוח וירדו עליהם גשמים ונטבעו בקרקע?	אם ניכרים למעלה מן הקרקע ולא נטבעו בקרקע לגמרי מותר ליטלם ואין בזה חשש שסותר את רצפת החצר או שטוחן את העפר שסביבו.	סימן שיב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מדוע מותר לקנח בצרור שעלו בו עשבים ולא חוששים 1) שמא יתלשו 2) להרימו מהקרקע דאסור מדרבנן דמיחזי כתולש?	1) כיון שאינו מתכוין לזה ואינו פסיק רישא.<br>2) דמשום כבוד הבריות לא גזרו.	סימן שיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מדוע לא יקנח 1) ברגב אדמה רך 2) בחרס?	"1) דאינו ראוי לקינוח לפי שהוא נפרך ועל כן לא פקע ממנו איסור טלטול, ומהרי""ף והרמב""ם משמע קצת שהאיסור הוא מפני שקרובה להתפרך ויש בזה חשש טחינה.<br>2) משום סכנה שלא ינתק שיני הכרכשתא וגם שלא ישלטו בו כשפים."	סימן שיב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 במה עדיף לקנח בשבת ומדוע 1) צרור ואוזני חרס 2) צרור ועשבים?	1) אם אוזן החרס חלק עדיף לקנח באוזן החרס משום שהוא ראוי לכסות בו פי הכלי. ואף שיש חשש כשפים לא התירו משום זה לקנח בצרור שהוא מוקצה, ובפרט האידנא דלא חיישינן בזה לכשפים. אם אינו חלק יש בו חשש סכנה ועדיף לקנח בצרור אף שהוא מוקצה.<br>2) אם העשבים לחים יקנח בעשבים דאינם מוקצה. אם העשבים יבשים יקנח בצרור משום שהיבשים חדים ומחתכים את הבשר.	סימן שיב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר קינוח בעשבים לחים מחוברים מצד 1) שימוש במחובר 2) טלטול?	"1) מותר, דלא אסרו שימוש במחובר אלא באילן אבל לא בירק.<br>2) מותר, ובלבד שלא יתלוש אותם ממקום חיבורם. [במג""א כתב שאסור להזיזם, אך המשנ""ב אינו מפרש כך]."	סימן שיב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר בשבת ומדוע לא יעשה כדרכו בחול 1) למשמש בצרור בפי הטבעת 2) למשמש בצרור להחליקו?	"1) בנחת וכלאחר יד דהיינו שיאחז הצרור בשתי אצבעותיו וימשמש, אבל לא ימשמש כדרכו בחול שאוחז הצרור בכל היד משום השרת נימין שהוא בכלל תולש.<br>2) כלאחר יד, אבל לא כדרך שהוא עושה בחול משום ממחק ולר""ח משום כתישה ברגב קשה."	סימן שיב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר לצאת לרה""ר בשבת ומדוע 1) בברזא התחובה כולה בגוף 2) כשבלע מרגלית?"	"1) אסור דאינה בטילה אצל הגוף, לטור כיון שמכניסה תדיר כדי לחזור ולהוציאה ולמג""א כיון שדרכו להוציאה אח""כ, והרי זה כמוציא בפיו ובמרפקו דאסור מדברי סופרים.<br>2) מותר, דבטל הוא לגוף כיון שאין דרכו להוציאו בעצמו כלל אחר שבלע."	סימן שיב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ליפנות בשדה ומדוע 1) בשבת 2) בשדה חברו בחול?	"1) בשדה ניר שהוא חרישה ראשונה ועומד לזריעה אסור שמא יבוא לאשווי גומות. בסתם שדה שלא נחרש עדיין או בחרישה שניה שלאחר הזריעה מותר, דלא גזרו שמא יבוא להשוות גומות.<br>2) אסור משום שדש נירו ומקלקלו. ובפמ""ג כתב שבשדה חבירו אסור גם בחרישה שניה שלאחר הזריעה, ובבבא קמא פא,ב משמע שתלוי בירידת הטל [שקשה דריסת הרגל שהיא אחר ירידת הטל]."	סימן שיב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לצורך בית הכסא 1) לצדד אבנים 2) להניח אבן למעלה על שתיהן?	"1) מותר דאע""ג דבנין עראי הוא, לא גזרו בו רבנן משום כבוד הבריות. והרש""ל כתב שדוקא אם היו האבנים מוכנים מכבר לזה, דאי לאו הכי לא הותר איסור מוקצה בשביל זה, דלא מצינו שהותר אלא לקינוח, ובשער הציון כתב שלפי מה שפירש רש""י בביצה אין הכרח לדבריו.<br>2) למג""א אסור משום אהל, אבל אליה רבה ומאמר מרדכי מתירים גם בזה.<br>"	סימן שיב סעיף י		
